רצ"ב הספד לחברנו שמואל בנימין שפיץ ז"ל, שנתבקשתי להעביר ע"י גב' שרה שפירא, דיירת במשק 82 - משפחת שפיץ. יהי זכרו ברוך.
---------- הודעה מועברת ----------
מאת: שרה שפירא <sarah1805@walla.co.il>
תאריך: נוב׳ 3, 2016 16:13
נושא: בנימין שפיץ
שלום לכולם,
אתמול בערב נפטר בנימין שפיץ. הוא היה בעל הבית שלנו, וגם שכן שגר קרוב. ואני שואלת את עצמי אם הוא היה בעל בית והשכן, אז למה הדמעות לא מפסיקות, למה הלב שבור, ולמה יש לי הרגשה שסבא נפטר.
הגענו לאי המבטחים של בנימין לפני כ 3 שנים, אך אני מרגישה שרק אתמול זה היה כאשר הוא ויתר על חודש ראשון של שכירות כי ידע שאנחנו עדיין משלמים במקום אחר שעזבנו. אמרתי לו בנימין אתה לא חייב באמת אפשר חצי.... והוא ענה "עזבי, כל מה שאני רוצה זה רק שתהיו מאושרים".
זה נראה רק אתמול שהוא עמד בביתינו וראה כי צבעתי את כל הבית בורוד פוקסיה זוהר, ושאלתי אותו נו איך זה?? ועם חיוך נבוך ומבט משועשע ענה לי "מה זה חשוב העיקר שאותך זה משמח".
כמה פעמים רץ אליי הביתה אחרי שבכיתי היסטרית בטלפון שיש עכבר במלכודת ובעלי בעבודה ואני לא יכולה להיות בבית כאשר אני יודעת שהעכבר שם!! הרבה פעמים גם בא וראה שהמלכודת בכלל ריקה, שמעתי את הדבק זז הבטחתי לו! והוא אמר לא נורא גם בפעם הבאה את יכולה לקרוא לי, גם אם את לא בטוחה, פשוט מידות של הלל הזקן.
ועוד כמה דיירים אתם מכירים שכאשר הם חוזרים מהעבודה מישהו כבר בנה את הסוכה עבורם, בנימין ואשתו המדהימה בנו אותה ביחד עבורינו. ואם זה היה תלוי בנו הסוכה עדיין הייתה עומדת מחוץ לבית, אך יום לאחר החג הכל כבר היה מפורק ומקופל. כאילו פייה טובה עברה שם בהעדרינו וסידרה את הכל, רק שזאת לא הייתה פייה, זה היה איש אציל נפש שבמקום לב הייתה לו צנצנת דבש.
וכאלו יש לי עוד עשרות סיפורים על הזוג הטוב הזה.
כאשר רוצים לדעת באמת מי היה אדם, צריך לראות לא רק איך הוא התייחס למשפחתו וחבריו, אלא גם איך הוא התייחס לאנשים שהוא לא היה חייב להם כלום. ועל כך עדותי.
אנחנו כל כך נתגעגע אליך בנימין שפיץ היקר, נתגעגע לבעל הבית, לשכן, אך יותר מכל, נתגעגע ליהודי הטוב שפגשנו באמצע הדרך.
יהי זכרך ברוך ותנחומים למשפחה
כואבים
משפ' שפירא
