לרעי היקרים בני המושב שיחיו
לאחר הוראת משרד הבריאות על ביטול "התו הירוק" ו"התו הסגול", ולאחר ההוראה שאין צורך בעטיית מסכה בחלל סגור החל מיום שלישי הבא בע"ה, אני מבקש ומניח שלאחר שבת זו הקרובה פרשת "קרח" נחזור ונתאחד כולנו בשבת פרשת "חקת" בבתי הכנסת וללא קיום תפילות בחוץ.
מה עבר עלינו בשנה וחצי האחרונה?
הפיוט של המקובל הרב שלמה אלקבץ זי"ע "מקדש מלך עיר מלוכה קומי צאי מתוך ההפיכה רב לך שבת בעמק הבכא והוא יחמול עליך חמלה" - מטיב לתאר בעצב את מה שהיה אבל גם את התקווה והשמחה לעתיד.
"מקדש המעט" שלנו נשאב ונפל יחד עם המגפה הנוראה לתוך ההפיכה ואנחנו כולנו גורשנו ממנו.
גלינו ונכפה עלינו להתפלל במנייני רחוב, בגני שעשועים, בגשם, בשמש, בקור ובחמסין - מקוששים עשרה שיענו אמן מרחוק. התאמצנו לשמוע "יברכך ה' וישמרך" בברכת כהנים והתקשנו לעקוב אחרי החזן.
גם שמחות חגגנו שלא במסגרת קהילה שלימה: שבת בר-מצווה לא היתה שבת בר-מצווה ושבת חתן לא היה שבת חתן.
לדאבון ליבנו - הקהילה התחלקה לחלקים. קבוצות קבוצות. הקהילתיות המבורכת שיש לה ערך עצום בשמחות ובעתות צרה ובעיקר בתפילת רבים שה' שומע באופן מיוחד - נשברה.
אבל עכשיו, כשבחסדי ה' ובחמלתו התגברנו על המגיפה הנוראה אנו קוראים בקול רם "רב לך שבת בעמק הבכא"!!!
הספיקה לנו הגלות הזו והגיע הזמן לחזור.
זה הזמן לקום מתוך עמק הבכא שנכפה עלינו ולחזור לבתי התפילה, למקדש המעט שלנו: לקולות השירה, התפילה, לשמחה, לתפילת הילדים, לשיעורים ולקידושים ובעיקר - לקהילתיות שנוצרת בבית הכנסת ולתפילת רבים ברוב עם!!!
זוהי ההוויה האנושית המבורכת שמקדש המעט שלנו מכיל.
החזרה לבית הכנסת צריכה להיות בשמחה והודיה לקב"ה שעברו הימים הקשים.
נחזור בע"ה לשיעורי התורה של הילדים, של אבות ובנים, של המבוגרים של כולנו איש אשר ליבו חפץ.
דברתי הבוקר עם מגיד השעור של ה"דף היומי" הרב גרשוני, והוא סיפר לי שב"ה ספסלי המשתתפים בשיעור התרבו וחזר לכמות שהיה לפני פרוץ הקורונה לחיינו ואף יותר מזה.
הקב"ה "חמל עלינו חמלה". - עלינו קהילת טירת יהודה ועל כל עם ישראל.
שמחתי לשמוע שבמסגרת המניינים שהתקיימו מחוץ לבתי הכנסת התגלו כישרונות חדשים רבים של בעלי תפילה חדשים ובעלי קריאה חדשים. כמו כן רבים שהיו מעורים פחות בעשיה הציבורית בדרך כלל, נקטו יוזמה ברוכה והתנדבו לשאת בעול הציבורי של ארגון המנין.
את כל ההתפתחויות המבורכות הללו צריך להכניס עכשיו לתוך בתי הכנסת. לשלב את כולם מבוגרים, צעירים ונוער - בהוויה של בית הכנסת.
אני רואה את התפילה בבית הכנסת ואת הקהילתיות בה כ"פורום משפחתי" מתפללים אבות בנים נכדים חתנים כולם יחד, תופעה שבעיר אבא רק יכול לחלום על זה....
אשר על כן, כל בעל תפילה או בעל קורא או כל תפקיד אחר לא צריך לחשוש אם הוא במנין של עשרה איש או מאתים איש.
ולסיום - העירו לי מספר הערות מה כדאי לשפר בהתנהלות בבית הכנסת על סמך לקחי מנייני החצרות ובהחלט בע"ה אשתדל לפעול ולשפר במה שאפשר. אם יש נושאים נוספים - אשמח לשמוע את הצעותיכם ישירות אלי או לגבאים.
שלכם באהבה ובשמחה
ישעיהו
